הקוד הישראלי לגידול גמלים.
מטרת הפרוטוקול להגיש מידע למגדלים אודות הצרכים הבסיסים של הגמלים תוך הקפדה על בריאותם ורווחתם.
מים
כמות המים הנדרשת לגמל תלויה בגילו במשקלו, במצבו הגופני, ברמת הפעילות ובמזג האוויר (טמפרטורה ולחות) . נאקות מניקות זקוקות ליותר מים מנאקות שאינן מניקות. גמלים הניזונים ממזון יבש בלבד זקוקים ליותר מים מגמלים הניזונים מחומר ירוק. בממוצע נדרשת כמות של כ 30 ליטר לגמל בוגר ליום לגמל הניזון ממזון יבש וגישה יומית חופשית למים נקיים. גמלים במרעה בהתאם לעונת השנה ולסוג המרעה הזמין להם זקוקים למים כל יומיים עד שלושה.
מזון
בניגוד לתפיסה הרווחת גמלים זקוקים למזון איכותי ולאספקה קבועה של ויטמינים ומינרלים. כמות המזון הנדרשת תלויה בגיל הגמל, מצבו הפיזי ותפקודיו ( רכיבה, משא מרוץ ,חליבה, הריון וכד'). ניצולת המזון נמוכה יותר בגמלים מבוגרים. גמלים צעירים זקוקים מעבר למנת המזון הנדרשת לקיום תוספת מזון לגדילה. מנת המזון הבסיסית לקיום הינה כ- 8 ק"ג חציר (שחת) מאיכות טובה עד מעולה לגמל בוגר במשקל של 450-550 ק"ג. חציר שעורה, חיטה ושיבולת שועל אינם מתאימים לגמלים מאחר והמלענים המשוננים גורמים לפציעות בחך ובפה. בישראל חציר אפונה, סיטאריה, תלתן, בוטנים, סורגום, בקיה ואספסת מתאימים לגמלים. יש להימנע ממתן אספסת ובקיה בכמויות גדולות לגמלים, אחוז החלבון במזונות אלו גבוה מדי, להוציא האבסת נאקות מניקות. יש להימנע מחציר מעופש. יש להקפיד כי במנת המזון הגס לא יהיו עצמים זרים שחדרו לחציר בזמן הכיבוש במיוחד יש לוודא הרחקת חבלים, אכילת חבלים ועצמים זרים אחרים גורמת לעיתים לחסימת מעיים לתחלואה קשה ואף למוות. לאספקת מזון ירוק לחולבות כחלק מהמנה השפעה טובה על התנובה וטעם החלב. שינוי בסוג הציר יש לעשות בהדרגה במשך כ 10 ימים.
תוספת למנת הבסיסית לקיום הינו מזון מרוכז - גרעני תירס ושעורה. במתן גרעינים שלמים יש פסד של כ % 30 שלא נעכל ועל כן רצוי להגיש גרעיני תירס שבורים ושעורה לחוצה. יש לוודא כי אין במנה כמות רבה של אבק כתוצאה מעיבוד הגרעינים. יש לנקוט במשנה זהירות בכל הנוגע לתערובת מסחרית בשום פנים ואופן אין לתת תערובת המיועדת לעופות ותערובת המכילה תרופות. אין להגיש מזון מעופש. יש להקפיד על אכסון נאות של המזון המרוכז הרחק מהשגתם של הגמלים, אכילה לא מבוקרת של מזון מרוכז יכולה לגרום לתחלואה ואף למוות.
לחלבון מוגן השפעה חיובית על הגמלים, זרעי כותנה או סויה בכמות של 100 גרם לגמל ליום משמעותית ביותר. כמות מנת המזון המרוכז תלויה גם היא בגיל הגמל, במצבו ותפקודו. לגמל בוגר נדרשת לקיום מנת מזון מרוכז של 2- 1 ק"ג כולל חלבון מוגן .
את המזון הגס- חציר יש להגיש באבוס יש לדאוג כי לכל גמל יהיה 1 מטר אורך אבוס. אבוס דו צדדי אינו מתאים לעדר גמלים. במידה ויש גמלים צעירים בעדר או חלשים שמסולקים ע"י גמלים אחרים מהאבוס יש להגיש להם המזון בנפרד. רצוי לחלק מנת המזון ל 2 ארוחות ביום בוקר וערב. מזון מרוכז יש להגיש לכל גמל בנפרד.
ויטמינים ומינרלים
לגמלים דרישה גבוהה למלח יותר מאשר לכל חיות המשק האחרות. הצריכה יכולה להגיע לעד 300 גרם לגמל ליום בגמלים הסובלים מחסר במלח. יש לאפשר גישה חופשית למלח גס. בלוק מלח מסחרי המיועד לבקר ולצאן אינו מתאים לגמלים. גם גמלים שבמרעה זקוקים למלח. מקובל אצל הרועים לנהוג הגמלים לאזורים בהם צמחייה מלוחה כגון שיחי מלוח ועצי אשל וזאת בדרך כלל בתקופת האביב שבה הגמלים ניזונים מצומח חד שנתי.
לגמלים גם דרישות גבוהות לוויטמינים ומינרלים אחרים, חוסר בהם יכול לגרום לתחלואה קשה ואף למוות. לגמלים שאינם במרעה יש לספק תערובת מינרלים וויטמינים ייעודית לגמלים. בכמות של 4 גרם ליום לגמל בוגר. ניתן לערבב האבקה במנת המזון המרוכז או במים או בתוך לחמנייה.
מכלאה
גודל המכלאה הרצוי נקבע לפי מספר הגמלים וייעודם, גמלים היוצאים תכופות למרעה או המשמשים לרכיבה זקוקים לשטח קטן יותר מאשר גמלים הנמצאים במכלאה כל הזמן. בניגוד לסברה כי לא חם או קר לגמלים בהחלט נדרש להם מחסה מוצל ומוגן מרוח וגשם. לכל גמל נדרשים לכל הפחות 4 מ"ר בשטח המחסה. יש לאפשר לגמלים גישה חופשית למחסה. השטח המינימלי הנדרש בחצר הפתוחה הינו 20 מ"ר לגמל . גדר המכלאה צריכה להיות בגובה של 170 ס"מ – קורה עליונה ועד אחת או שתיים קורות מתחתיה. שערי המכלאה צרכים להיות ברוחב המספיק להעברת גמל בנוחות כולל אפשרות למנגנון המחזיק את השער במצב פתוח. רצוי להתקין שער המאפשר כניסת טרקטור/ משאית לניקיון ומשימות ייחודיות ( 3.5 מטר). יש להקפיד על חוזק ועמידות חומרי הבנייה. נדרשת תשומת לב מיוחדת למניעת פציעות ע"י הרחקת כל האלמנטים כגון פינות חדות ,מסמרים, ברגים בולטים וריתוכים לא משויפים. יש לוודא כי הקרקע נוחה לרביצה במיוחד בשטח המחסה. יש לסלק אבנים וגורמים אחרים המפריעים לרביצת הגמלים. יש לכלול במכלאה האלמנטים הבאים: אבוסים, שוקת ומתקן למלח. בתקופת הייחום יש להפריד הזכרים אחד מהשני ומהנאקות. רצוי שמכלאות הזכרים המיוחמים תהייה בעלת גדר כפולה שתמנע מבני אדם וגמלים אחרים מגע עם הגמל. גודל המכלאה ועיצובה צריך לאפשר הכנסת הנאקה בבטחה ולאפשר הזדווגות ללא מגע גדר המכלאה בגמלים.
שהות ממושכת במכלאה אינה טובה לגמלים ובדרך כלל נוצרות עקב כך בעיות אורתופדיות שונות. יש לדאוג לפעילות מחוץ למכלאה מספר פעמים בשבוע ברכיבה או הולכה. אין למקם מכלאת גמלים במקום החשוף לרעש קיצוני כגון מפעל תעשייתי או מגברי מוזיקה עוצמתיים.
כמו כן תאורה חזקה בלילה מפריעה לגמלים. יש להקפיד כי הקרקע במכלאה לא תהייה בוצית ויש למנוע הצטברות של גללים בכלל ובאזור הרביצה בפרט.
נאקות לפני המלטה יש להעביר למכלאה נפרדת הכוללת מחסה מוצל ומוגן מגשם ורוח. גודל ועיצוב המכלאה צריך לקחת בחשבון את צרכי הנאקה בזמן ההמלטה ואת התקופה שאחריה. אין להכניס בכרים צעירים למכלאות גמלים בוגרים. רצוי כי ההיקף התחתון של מכלאת ההמלטה יהיה סגור למניעת יציאת הבכר או הסתבכותו בגדר המכלאה. יש למקם מכלאת ההמלטה באזור שקט ללא הפרעות. בתכנון מכלאת נאקות לחליבה יש לקחת בחשבון מתחם נפרד לבכרים, גישה נוחה לנאקה ולבכר לעמדת החליבה ומתחם לבכר ולאם יחדיו.
מאחר והגמלים הינם חיות עדר רצוי מאד לא להחזיק צעירים ונאקות כבודדים.
זכרים בתקופת הייחום
זכרים בוגרים בתקופת הייחום עלולים להיות מסוכנים לבני אדם ולבעלי חיים אחרים. רמת התוקפנות תלויה כמובן באיכות האילוף ובהתנהלות היום יומית עם הגמל. יש לנקוט במשנה זהירות בכל מגע וכניסה למכלאת הזכר.
רכיבה
אוכף הגמל צריך להיות יציב ומרופד היטב בין מסגרת האוכף לגוו הגמל. הריפוד צריך למנוע כל מגע בין מסגרת האוכף לבין הגמל ובכך למנוע נקודות לחץ היוצרות פציעות. חגורות הבטן צריכות להיות רחבות וגמישות למניעת פציעות. אין לרכב על גמל חולה ,פצוע. ובמצב תזונתי ירוד. גמלים המשמשים לרכיבה באופן יום יומי כגון בתיירות, יש להקפיד על מנוחה רצוי כי לכל גמל יהיה לפחות יום מנוחה שבועי כמו כן יש להקפיד להימנע מעומס משקל יתר בעיקר בגמלים צעירים. הושבה והקמה עם רוכבים קשה לגמל יותר מהליכה ממושכת ויכולה לגרום לנזק ממשי לברכי הגמל. במקומות המצעים לתיירים רכיבות קצרות מספר רב של פעמים ביום יש לשקול העלאת הרוכבים על רמפה כשהגמל עומד. השימוש ברסנים עם נשכנים ( גראסט) ובנזמים אינו מומלץ, בהשקעה נכונה באילוף הגמלים ניתן לייתר השימוש בהם.
ריסון
נוהג שכיח ופסול יש בשימוש בחבלים לריסון גמלים. השימוש בחבלים אפשרי רק לזמן קצר ועם הגנות המתאימות בלבד . קשירת הגמל באמצעות חבל ברגלו לעצם קבוע עלולה לגרום לפציעה חמורה ולנמק עד איבוד הגפה. גם חבל בין הרגליים הקדמיות להגבלת התנועה עלול לגרום לפציעות חמורות. המגע עם עור הגמל צריך להיות עם רצועה רחבה של לפחות 4 ס"מ רוחב מעור ניילון וכד'.
בזמן האילוף ובמידה ומשתמשים ברסן חבל בעל קשר מתהדק – קשר מוט (סרימה) יש לרפד החבל הבא במגע עם החלק העליון למניעת פציעת הגמל. קשירת הגמל לעצם קבוע באמצאות מושכת הרסן מסוכנת יש להקפיד כי אין אפשרות לגמל להסתבך ולפצוע עצמו.
ראשיית סוסים מהודקת אינה מתאימה לגמלים מאחר ויש לגמלים צורך לפהק ולשחרר את מפרקי הלסת. ראשיית הגמלים צריכה לאפשר פיהוק רחב ותזוזת לסתות חופשית להעלאת גרה. הראשייה אמורה להיות מרופדת באותם מקומות שנוצר לחץ על ראש הגמל.
שימוש בנזם הינו בעייתי ובדרך כלל בסופו של דבר גורם לקריעות בנחיר. אילוף נכון מייתר שימוש באמצעי זה. לא הצלחנו לקבל מהאמונים על רווחת בעלי החיים תשובה לגבי חוקיות השימוש בנזם בישראל.
חיסונים וטיפולים תקופתיים
השירותים הווטרינרים בישראל יחליטו מעת לעת על חיסונים ובדיקות שיוגדרו כחובה. למעט חיסוני חובה קיימים חיסוני רשות שלא נדרשים על פי תקנה או חוק אך מומלצים על מנת לשמור על בריאות הגמל. גם רשימה זו יכולה להתעדכן מעת לעת בעקבות מידע על חדירה או איומי חדירה מחלות גמלים לארץ. חיסוני הרשות המומלצים כרגע הם: כלבת וטטנוס ( בעיקר לפני פעולה כירורגית מתוכננת או אחר פציעה/ פעולה כירורגית לא מתוכננת) חיסון בין אם רשות או חובה יבוצע ע"י רופא וטרינר בלבד או ע"י מי שהוסמך ע"י השירותים הווטרינרים.
יש לעשות טיפולים תקופתיים למניעת טפילים פנימיים וחיצוניים כמו כן יש לפעול לצמצום אוכלוסיית הזבובים.
המלטות
נאקה לפני המלטה יש להעביר למכלאה נפרדת. מתחילת הלחיצות של הנאקה ועד גמר ההמלטה לא אמורה לעבור יותר משעה אחת. במידה וההמלטה מתעכבת יש להזעיק ווטרינר. בכרים רגישים מאד לקור ויכולים למות מהיפותרמיה – מכלאת ההמלטה צריכה להיות מוגנת מגשם ורוח. לאחר ההמלטה יש לוודא כי דרכי הנשימה והלוע אינם חסומים בהפרשות. רצוי לרסס חבל התבור בחומר חיטוי מתאים. יש לוודא כי כל הפטמות פתוחות ע"י חליבה קצרה. במידה והבכר לא יונק תוך 3 שעות את החלב ראשית (קולוסטרום) החיוני ביותר למערכת החיסון שלו, יש לסייע לו לקום ולינוק.
סימון
חוק סימון גמלים נכנס לתוקפו בשנת 2019 ומחייב סימון הגמל בשבב תת עורי ובתג אוזן כמו כן חוק זה מסדיר את רישום הבעלות על הגמל ונוהלי הדיווח. לשבב התת עורי אין כל השפעה על הגמל ותוצריו. לגבי תג האוזן ניתנה המלצה לשירותים הווטרינרים להחליף התג המשמש כיום ( נכון לתחילת 2020 ) לתג המתאים לגמלים. סימון מסורתי בברזל מלובן לא מומלץ במידה ויש חשיבות לסימון עורי רצוי לסימון בקור ע"י מי שזה עיסוקו.
מרוצים ותהלוכות
לא הצלחנו לקבל נוהל קבלת היתר ממשרד החקלאות לגבי נושא זה.
קווים מנחים להובלת גמלים
באופן כללי גמלים אינם מגיבים טוב להובלה ממונעת. למרחקים קצרים רצויה הובלה בהולכה או ברכיבה (לגמל מאולף לרכיבה).
נדרש אישור מהלשכה הווטרינרית. אישור הובלה ניתן רק לגמלים מסומנים שנדגמו והתקבלה תוצאה שלילית לגבי ברוצלוזיס. להובלה ברכב/ עגלה נדרש רישיון בתוקף להובלת בעלי חיים שגם הוא ניתן ע"י הלשכה הווטרינרית.
כמן כן בהובלה של מעל 4 גמלים או למרחק של יותר מ 30 ק"מ נדרש משגיח הובלה.
כדי למנוע פציעות שברים ולצמצום העקה לגמל יש להקפיד על ההתנהלות הבאה:
1. אין להוביל גמלים בעמידה! בניגוד לבעלי חיים אחרים גמלים מובלים רק שהם מוברכים וקשורים.
2. משטח ההובלה יהיה מרופד במזרונים או חול, השטח הדרוש לגמל בוגר 1.5 מטר רוחב ו 2.5 מטר אורך. בהעמסה לעגלה רצוי גם לרפד הצדדים למניעת פגיעות ראש וצוואר.
3. גמלים יוכנסו לרכב/ עגלה. בהנפה בעזרת רצועות ייעודיות למשקל עד 1.5 טון ע"י מנוף/ טרקטור כף עם וו. להעמסה לעגלה ניתן להשתמש גם במנוף ידני המשמש במוסכים להרמת מנועים.
4. הגמל יהיה קשור ברביצה לפני ההרמה יש להושיב הגמל במקום הנוח לו לרביצה. גמלים שאינם רגלים לרכבים יש להושיב רחוק מהרכב ולאחר סיום פעולת הקשירה יש לקרב הרכב אליהם.
5. יש להוביל הגמלים ברביצה בלבד קשורים ושרצועות ההנפה עליהם מוכנות לפריקה.
6. גמלים התוקפניים לגמלים אחרים יש להפריד מגמלים אחרים.
7. נאקות עם בכרים יש להעמיס הנאקה לפני העמסת הבכר. העמסת הבכר בנוהל זהה להעמסת גמל בוגר.
8. לאחר פריקת גמלים יש להעמידם ולהמתין כ 10 דקות לפני הולכתם.
המתת חסד
בלית ברירה ולפי החלטת רופא וטרינרי תבוצע ההמתה ע"י רופא וטרינרי בלבד ובהתאם לתקנות השירותים הווטרינרים.
מסמך רקע ענף גידול הגמלים בנגב כנסת ישראל
http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02145.pdf
תנאים מיוחדים לתמרוקים המכילים חלב נאקות- משרד הבריאות
http://www.health.gov.il/hozer/DR_97.pdf
פיקוח וטרינרי על ייצור חלב נאקות השירותים הוטרינרים
http://www.vetserv.moag.gov.il/NR/rdonlyres/A2CE177D-BBD9-4420-8ACD-32332F416ECC/0/nohal_halav_neakot.pdf
תקנות צער בעלי חיים צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים)
http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/doclib/general/klali62.pdf
התנהלות עם גמלים בעת משבר מגפת הקורונה, נכון לתאריך ה- .25/03/20
שלום לכולם.
כמו שאר העולם, גם ישראל מתמודדת עם התפרצות מחלת הקורונה. לפניכם הוראות התנהלות תחת הכרזת שעת
חירום עבור מגדלי גמלים. הוראות אלו תקיפות עד הוראה חדשה ובהתאמה לקיום הוראות אחרות של משרדי
הממשלה:
בתאריך ה- 20.3.2020 פורסמו תקנות לשעת חירום, בתקנות ישנם החרגות רחבות בתחום החקלאות כאשר
בסעיף 19 ישנה התייחסות לענפי החי הכוללים גידול גמלים.
לאור ההחרגה כל עובד/מגדל של גמלים רשאי לצאת ולטפל בבעלי החיים, תוך שמירה על הנחיות והוראות
משרד הבריאות.
יש להדפיס את התקנה עם ההחרגות בדגש על ההחרגה למשרד החקלאות (עמודים 13-14) , להחזיק את
העותק המודפס ברכב, במידה ויפנו אליכם נציגי החוק יש להראות את התקנה עם ההחרגה של משרד
החקלאות (סעיף 19) ולהצהיר כי מגדל/עובדים עם גמלים. אין צורך ביותר מהצהרה.
לא יינתנו היתרים פרטניים שכן ישנה את ההחרגה.
מגדלי /בעלי גמלים יש לנהוג על פי הוראות והנחיות משרד הבריאות מובא מטה חידוד של הדברים:
1 . יש לשטוף ידיים בתחילת וסיום העבודה, לאחר מכן מומלץ לחטא את הידיים )אלכוהול 70% ג'ל או נוזל(.
2 . כל העובדים במתחם הגמלים חייבים לשמור על מרחק של 2 מטר בן אחד לשני.
3. יש לדאוג לשגרת האכלה לה מורגלים הגמלים.
4. יש לדאוג למי שתייה טריים כל יום ולמשך כל היום לגמלים.
5. יש לנקות את מתחמי גדרת הגמלים בתדירות הרגילה.
6. באם יש צורך בטיפול וטרינרי ניתן להזמין וטרינר (עיף 5 בהחרגה)
7. ניתן להזמין מזון חציר , מזון מרוכז ותוספי מזון (סעיף 4 להחרגה)
8. ניתן להוביל גמלים בכפוף לקבלת היתר הובלה ע"י הלשכה הווטרינרית המחוזית (סעיף 17 להחרגה)
בברכה
ד"ר צביה מילדנברג
רופאת סוסים ,פינות חי וגמלים שו"ט
משרד החקלאות ופיתוח הכפר